A Wizard’s Guide to Defensive Baking -
מאנגלית: גילי בר-הלל סמו
הוצאת מטר 2025, 315 עמודים מודפסים
נקרא כעותק דיגיטלי באפליקציית עברית
כששמעתי על הספר הזה ידעתי שאני רוצה לקרוא אותו. נכון, זה ספר נוער, וגם פנטסיה, לא תמיד כוס התה שלי, אבל הוא ממש קרא לי. גם הכריכה היפהפייה של ההוצאה בעברית, וגם הסיפור נשמע לי כמשהו שאוהב. לשמחתי, הציפיות הגבוהות הובילו אותי למקום מצוין. התחלתי לקרוא אותו לפני כמה ימים בטיסה לקופנהאגן. סיימתי חצי ממנו בטיסה, ורציתי כבר לשוב אליו ברגע שיתאפשר.
"שתי ארובות עיניים חלולות, אפלות כמו הצער, היו תלויות מעט מעל הראש שלי. פרצוף שלדי מורכב מעצמות ארוכות וחלקות עטף נחיריים דמויי מערות מלאות בזרדים קטנים. לסת ריקה נפתחה ונסגרה בנקישה חלולה. בהיתי בפרצופו של סוס מת, וכמעט התעלפתי מרוב הקלה." עמ' 55
זהו סיפור חמוד ומשעשע על ילדה קוסמת בת 14, מונה שמה, שיש לה רק קסם אחד שהיא יודעת לעשות. היא מכשפה של בצק. קוראים לו בוב, אגב. לבצק. הוא דמות משפיעה מאד בספר. "זאת אומרת, אולי לכם נדמה שזה מוזר לבכות על דלי מלא עיסת שאור - אני יודעת שספינדל כנראה חשב שאני משוגעת - אבל זאת לא היתה סתם עיסה, זה היה בוב. יצא ממנו לחם מדהים, והוא חיבב אותי, ככל שעיסת שאור מסוגלת לחבב מישהו." עמ' 102.
הילדה התייתמה כשהיתה בת 7 משני הוריה. היא עובדת כשולייה במאפייה של דודתה טביתה, אישה גדולה וקשוחה, שאיש אינו מעז להרגיז. מונה אוהבת מאד את העבודה במאפייה, היא קמה בארבע בבוקר וכשהיא מגיעה מביתו של הכומר שם היא גרה, היא מתחילה ישר לכשף את בוב להכנת עוגות, לחם, עוגיות ושאר דברים טובים. כשהספר מתחיל, מונה יורדת כהרגלה מדי יום להדליק את התנורים, ולמרבה הזוועה היא מוצאת גופה של נערה צעירה במאפייה.
"לא, דודה טביתה, גיליתי גופה במטבח שלנו!" זה מה שהתכוונתי להגיד. אבל בפועל יצא לי משהו דומה יותר ל"דודה מתה! יש טביתה - במטבח - גופה, היא מתה - אני - בואי מהר - היא מתה!" עמ' 10
"... ואז כל השכנים יחשבו שדוד שלי מת - אף אחד לא יחשוב שטביתה מתה, כמובן, כי היא כוח טבע..." עמ' 13
מכיוון שמונה היא זו שמצאה את הגופה היא מואשמת ברציחתה ועומדת למשפט בארמון הקיסרית. מכאן מתפתחת עלילה מותחת. צריך לחקור את גל הרציחות של קוסמים שקורה עכשיו. מי רוצח את הקוסמים? מי מעוניין במותם? מונה אינה קוסמת גדולה שמזיזה הרים, אלא רק קוסמת לחם. אבל היא בסכנת חיים. יש כאן אינקויזיטור, וקוסמים רבים נעלמים.
הדמויות בספר הזה משכנעות ומדוייקות. אף אחד לא מושלם, גם לא הקוסם שאותו מונה מעריצה, ובוודאי שגם לא הקיסרית הטובה. הן בונות עלילה מקסימה, נהדרת מאד. אחיה של הקוסמת שנרצחה במאפייה, ספינדל, הוא פושטק לכל דבר ועניין, הוא גונב ומרמה, והוא אהִיב לגמרי. גם איש הג'ינג'רברד, שהוא מן סוג של המצפון של מונה, והוא מזהיר אותה ושומר עליה למרות שהוא קטן וחלש, הוא דמות שנכנסת ללב מהדלת הראשית.
יש גם מכשפה נוספת, מולי. "... לא קשה לזהות את מולי. היא רוכבת ברחובות העיר על גבו של סוסי. סוסי מת שנים לפני שאני נולדתי, ולא נשאר ממנו הרבה מעבר לעצמות, אז היא מרפדת אותו בקש ובסמרטוטים ובשקי קמח ישנים. הוא נראה כמו קן עורבים מהלך על פרסות." עמ' 57
"ציפיתי שהיא תגיד לי שאני משתטה, או שיש עוד משהו שלא הבאתי בחשבון - אתם יודעים, סוג הדברים שהגדולים אומרים לך כשאת לגמרי ולחלוטין משוכנעת בצדקתך, שמנפץ לך את כל התיאוריה לרסיסים ומשאיר אותך בהרגשה שאת מטומטמת - אבל לא. במקום זה היא הנהנה ואמרה, "כן, את צודקת. בואו נלך לדבר איתו."" עמ' 192
"חייכם לא היו חיים עד שזכיתם לראות עוגייה מתמוגגת מגאווה." עמ' 363
ספר נהדר. מלא קסם וגם הומור טוב. מתורגם לעילא, ומתאים גם לצעירים, גם למבוגרים, ובכלל לכל מי שיודעים לחלום ולחשוב טוב, לחשוב יצירתי ולצאת מהקופסא. תקראו. כדאי לכם מאד.
