לב המאהב - לילי קינג

 

Heart the Lover - Lily King

מאנגלית: מעין זיגדון

הוצאת פן ידיעות אחרונות, ינואר 2026, 222 עמודים מודפסים

נקרא כעותק דיגיטלי באפליקציית עברית.

המאהב בשם הספר, הוא לא מאהב כמו שחששתי. השם בא ממשחק קלפים ששמו סֶר הינקומב פאניבאסטר. במשחק יש משפחות ודמויות שונות, ויש בו כללי נימוס שצריך לזכור ולא לפספס. לב המאהב הוא אחד המלכים במשחק. אז בואו, נֵרגע. 

לגיבורה פה לא היה שֵם עד ממש העמודים האחרונים של הספר, אבל היו לה שלושה כינויים: ג'ורדן, הינק ואפילו פעם אחד - לביבה. לגיבורים האחרים, לעומת זאת, שהם רבים מאד, בהחלט יש שמות, ואנחנו נתרכז כאן בשני החשובים שבהם, סאם גליגר, בפטיסט שאינו מקיים יחסי מין לפני החתונה, ויאש טאקר שדווקא כן. שלושת הגיבורים הם, בתחילת הספר, סטודנטים מצטיינים לספרות. אנחנו מלווים אותם לאורך השנים על היחסים המאד מורכבים ביניהם. אני אספר לכם פה רק מעט מזעיר ממה שקורה בספר המופלא הזה, אתם יודעים, מן הסתם, למה. אבל מלבד המובן מאליו, גם מפני שכל כך הרבה אנשים כתבו על הספר הזה, שבגדול אתם בטח מכירים את העלילה. אז בקצרה:

ג'ורדן היתה בתחילה בזוגיות עם סאם, ואז הוא עזב והיא התחברה אל יאש באהבה גדולה. החברות העמוקה של סאם ויאש התחילה עוד לפני שג'ורדן נכנסה לתמונה, והייתה מן תחרות ביניהם על ליבה. 

זהו סיפור של החמצה גדולה, של אהבה משולשת, של השתלשלות של חיים שיכולים היו להיות מאושרים יותר. המון ספרים וסופרים מוזכרים בספר הזה, יש בו שיח ספרותי מהמשובחים. שגרת החיים הסטודנטיאלית, על קבוצות הלימוד בביתו של המרצה, על הקשרים האישיים יותר עם מרצים מעניינים מסוימים, וגם, עבודה תוך כדי לימוד - כל אלה מוכרים לי משנותיי המעטות מדי באוניברסיטה. אלה נושאים שמחזירים אותי לימים ההם והנוסטלגיה הזאת מרגשת גם היום. אוניברסיטת בן גוריון בנגב היתה לי סוג של בית חם. 

הכתיבה על אהבה בספר הזה היא מעשה אומנות בעיני. ממש. תענוג. זוהי כתיבה אינטליגנטית מאד, לעיתים מרומזת. אהבתי את זה שהרבה דברים נובעים ומובנים מתוך משפטים ספורים, והקורא.ת צריך.ה לחדד את המוח, כדי שהתמונה תתבהר לו.ה. ובכל פעם שהיא אכן מתבהרת נפרש לפנינו הקוראים מסך גדול שמשנה את התמונה ומפתיע. אני אוהבת את זה. זה מספק חוויה טובה מאד, מפולפלת, מתגמלת תדיר. 

הגיבורים אולי ירגיזו אתכם. גם אותי הרגיזו לא מעט. היו לי במהלך הקריאה המון הצעות ואזהרות שרציתי  להגיד להם, במיוחד בדילמה הקשה בסוף. אבל הספר נקרא בחטף. דף רודף דף וכשנאלצתי לעזוב אותו - רציתי לשוב אליו. מומלץ מאד מאד.