All Adults Here - Emma Straub
מאנגלית: נעה בן פורת
הוצאת אריה ניר, 2023, 391 עמודים מודפסים
נקרא באפליקציית עברית
זהו ספר לא קצר, עם סיפור קטן, שצריך למצוא זמן שקט ורגוע בשבילו, ועכשיו בצוק העיתים והאווירה שמסביב, זה בקושי התניע לי. אבל, מכיוון שאני אוהבת סיפורים על מקומות קטנים, כמו שכונת הילדות שלי, שיש בהם משפחות עם צביון מיוחד - אך לרגעים גם מאד אוניברסלי - היה שווה לי למצוא לו את הפניוּת הדרושה. "קלפהאם היתה מקום כזה - כל אחד היה אהבת נעוריו של מישהו אחר, או בת הדוד של החבר הטוב ביותר שלך ממחנה הקיץ."
וזה השתלם מאד. לאט לאט התחברתי אל הדמויות של משפחת סטריק ובסוף ממש הצטערתי להיפרד מהן.
בתחילת הספר אנחנו מתוודעים אל אסטריד סטריק, אם המשפחה האלמנה. היא הולכת למספרה ולפתע היא עדה לתאונת אוטובוס שבה נהרגת ברברה, חברה לא מאד קרובה אבל עם סוד משותף. העניין משפיע על אסטריד יותר ממה שחשבה שישפיע. זה הציב בפניה סוג של תמרור אזהרה: מה אם זה היה קורה לה עצמה??
אך היא נכנסת למספרה. חברתה הספרית בירדי מרגיעה ומפנקת אותה ביותר מסתם תספורת רגילה.
לאסטריד יש שלושה ילדים בוגרים, לשני הבנים יש ילדים משלהם והשלישית מצפה לילדה שתיוולד מהפרייה. היא תמיד רצתה להיות אם טובה ומכילה, אבל הילדים חוו סוג של מעשיות קרה מצידה. עם זאת, נכדתה שאינה מסתדרת חברתית בבית הספר שלה ("בית הספר שלה סילק אותה, לפחות לא באופן רשמי. זאת היתה יותר הסכמה לעשות הפסקה ביחסים...") נשלחת אליה על ידי הוריה לתקופה, והולכת לבית הספר במקום.
"אסטריד היתה בריאה וחסונה. היא היתה בית בטוח. בקשתו החמיאה ליכולת שלה לשמור ילדים בחיים, לא לכישורי ההורות שלה... היא לא היתה הבחירה הראשונה שלו, והמצב היה בהכרח נואש למדי אם הוא בכלל שקל את הרעיון."
גם כאן חווה הילדה קשיים ומתמודדת עימם באומץ. גם לבנים וגם לבת של אסטריד יש היסוסים יומיומיים וטרדות, ואנחנו הקוראים מלווים את ההתמודדויות שלהם בספר. נראה שלכל אחד מאיתנו יש איזה שהוא ממשק עם נקודות באופיה או בקשייה של אחת הדמויות בספר. אולי זה מה שגורם לקריאה להיות אינטימית משהו. כאילו חברנו למשפחה הזאת, גם אם חלק מהדמויות יהיו מוזרות בעינינו ואף משעשעות. "ואז אוגוסט הופיע בניתור קליל. כולו זרועות ורגלים, כמו כלבלב עם כפות רגליים גדולות מדי - גופו, כמו זה של ססיליה היה בעיצומה של מציאת התשובה לשאלה איך הוא ייראה." הטרלול במשפחה הזו מוסיף חן והומור טוב לקריאה.
"הורים יודעים שהחלק הקשה ביותר בהורות הוא להבין איך לעשות את הדבר הנכון עשרים וארבע שעות ביממה, לנצח נצחים, ואיך לשרוד את הפעמים שבהן נכשלו."
"לילדים יחידים מתייחסים כמו לחרסינה שבירה...ילדים יחידים הם הפרס עצמו. ילדים בכורים הם הניסוי."
"הוא היה דומה לאסטריד. עם גדר חשמלית סמויה מהעין שמקיפה את גופו."
יופי של כתיבה. מומלץ.
התחלתי לקרוא אותו, ומה אגיד... מותק של ספר! יש בו משפטים נהדרים שסימנתי לי לשמור אותם, ואוהבת שם את כל הדמויות, כשכל אחת עולם ומלואו. וזה בדיוק מסוג הספרים שחסרים לנו בספרות המקור. ספר עם הומור, אבל שלא יפול למשבצת השטחי, סיפור משפחתי שלא סובל מאובר דרמטיות.
השבמחקתודה רבה דינה, על הערך המוסף שאת מוסיפה כאן. 🌹
מחק