Marie Curie et Sa Fills - Claudone Monteil
מצרפתית: רמה איילון
הוצאת שוקן, 2023, 223 עמודים כולל תודות והערות.
זהו סוג של ביוגרפיה שבמרכזה עומדת מארי קירי, אך גם שתי בנותיה, ארין ואֶוו. משפחת מדענים שכולנו חבים להם כל כך הרבה. על אם המשפחה שמענו כולנו עוד בילדותנו. הגילויים שלה, של הרדיום (88 Ra ) והפולוניום (84, Po) הצילו רבים, והשפיעו מאד על רבים אחרים. מארי קירי זכתה פעמיים בפרס נובל על הישגיה החשובים. בעלה של מארי קירי, פייר, זכה גם הוא בפרס המכובד וביתה, ארין, אף היא כלת פרס נובל בזכות תרומתה למדע. הבת הצעירה, אוו היתה נשואה לחתן פרס נובל לשלום, הנרי לבואיז. למשפחה יש ביחד שישה פרסי נובל.
מארי קירי היא דמות מיוחדת מאד, ובספר היא מצטיירת כאישה חזקה ולוחמנית, דעתנית אך צנועה. היא אינה מתפשרת על עקרונותיה גם במחיר כבד. גם כאם היא מחנכת את בנותיה בחינוך ספרטני הכולל פעילות גופנית גם בקור קיצוני. נזכור כי בתחילת דרכה כמדענית, עוד בימי נערותה, נשים היו מנועות מללמוד לימודים גבוהים וגם אם עשו זאת, חלק מהתארים להם היו זכאיות נזקפו לזכותם של גברים. הפמיניזם שעליו נלחמה קירי התחיל להרים את ראשו, בתקופה שאפילו צ'רצ'יל, המנהיג הנאור והחשוב, לא חשב שנשים צריכות להצביע. אני לא ידעתי את זה. אולי משום שלא חשבתי שזה ייתכן. אולי מכיוון שעשינו מאז דרך, גם אם אפילו היום נשים רבות משתכרות פחות מגברים.
לא מעט ביוגרפיות נכתבו על מארי קירי, והידועה שבהן היא זו שכתבה בִּיתה הצעירה, אוו שעדיין מככבת כאחד מספרי העיון המבוקשים בעולם (ראו את שתי הכריכות התחתונות). אוו, הבת היפהפייה שמפלרטטת עם הקהל בהנאה, בהומור ובחן ונושאת בגאון את מראיה המצודד. זו הבת שלא התחברה למדע, אבל הפליאה לכתוב והצליחה מאד כאשת חברה מעניינת.
הספר הוא ספר עיון לכל דבר ועניין והוא מעניין בתור שכזה. הוא נקרא לאט, יש בו גם חזרות שקצת הפריעו לי, ויש הרבה הפניות למקורות היסטוריים ואחרים. הכתיבה דחוסה וצפופה, בחלקים מסויימים הכתיבה גם דרמטית ומלווה בסימני קריאה.
אי אפשר שלא להתפעל מהתפקידים הכה-חשובים שמילאו מארי ואירן במדע, גם בזמנים שבריאותן נפגעה מכך, מהמפעלים שהקימו, מאבני הדרך ההיסטוריות של האנושות שהניחו. אוו שימשה כקצינת עיתונות חשובה אז וגם כדיפלומטית מקשרת, מוערכת ופעילה מאד, שנפגשה עם האנשים החשובים בעולם של אז. הדרך הפמיניסטית שנעשתה על ידי הנשים החשובות הללו, עוד מלפני התנועה הסופרג'יסטית, ממשיכה עד היום. מלבד הסיפור האישי של משפחת קירי, בשילוב עם הטלטלות ההיסטוריות שעברו על אירופה כולה וגם על אמריקה, המתוארות כאן, הפן הפמיניסטי מהווה חלק גדול ממה שעניין אותי בספר הזה. כחובבת טריוויה מצאתי כאן עובדות רבות שלא ידעתי וחיפשתי במקורות נוספים. האם ידעתם, למשל, שעד היום שמורות מחברותיה של מאדאם קירי - עדיין רדיואקטיביות - בתוך תיבת עופרת? (מתוך מדע בקטנה).
"אמריקה, על החיים השוקקים והמרץ הטעון בה, מסמלת אושר שלא תמהר לשכוח. היא נזכרת באיגודי הנשים שעזרו לה, אבל גם בסטודנטיות של סוור, בצרפת, ששמשתוקקות להגשים את הקריירה שבחרו בה; בסופרג'יסטיות שעורכות הפגנות וזורעות בהלה בקרב ממשלות; בנשים המבקשות שיתייחסו אליהן כאל שוות - מטרה נכזבת למרות הבזקי הישגים של נשים פה ושם." עמ' 97
לא מעט קטעים מעניינים יש בספר הזה, ואלה מומלצים, אך הקריאה בו לא פשוטה. לשיקולכם.
ואלה של אוו קירי:
