The Snow Child - Eowyn Ivey
מאנגלית: ארז אשרוב
הוצאת כנרת, זמורה-ביתן 2014, 347 עמודים
לספר הזה מתאימה יותר המילה "קסום". לא רק שהוא מקסים (יש אחרים מקסימים מן הסתם, ולא הייתי רוצה לבזבז את המילה הזאת בקלות רבה מידי), אבל הספר מבוסס על אגדת ילדים רוסית, שיש בה אלמנטים שהעולם שלנו הממשי, הגשמי, לא תמיד משתתף בהם. זהו סיפור של חורף באלסקה של תחילת המאה, והתחושה במהלך הקריאה היא של הזמנת החום לתוך הבית, לתוך התא הקטן הבודד הזה, המתמודד עם קשיי הקור וההישרדות בחווה קפואה.
זהו סיפור על ילדה שחיה בשלג, שמה פאינה. היא צדה למחייתה, היא בודדה, עצמאית ושורדת. היא לא תמיד נגישה ולפעמים אנחנו פוגשים רק את הצעיף האדום שלה, ממרחק, במרומז. זהו גם סיפורם של שני אנשים בני 50 שהיה להם בן אחד שמת ומאז הם עריריים ומתגעגעים אליו ולתחושת ההורות שאיבדו. המפגש ביניהם הוא מופלא. הוא נרקם בזהירות, בחשש, על קצות האצבעות. הוא כאן לרגע ונעלם, אך משאיר תמיד ערגה, גם בעיני הקורא. ג'ק ומייבל, בני הזוג, מנסים בכל כוחם לקרקע את הילדה הקסומה הזאת. רוצים לאחוז בה כילדתם האהובה, והיא -מתמסרת לרגע ונעלמת.
כשקראתי את הספר הזה, הרגשתי כל הזמן כמה אני רוצה לעזור להם ולילדה, ליצור ביניהם חיבור טוב, שיביא את החום לביתם. לא היכרתי את האגדה על סנגורוצ'קה. מסתבר שזהו סיפור שהילדים ברוסיה פחות או יותר גדלים עליו. על פי האגדה, הילדה היא בתם של כפור ואביב והיא כמהה לחברת בני אלמוות, וכמהה לאהבה. הסיפור הומחז ואף זכה למוסיקה משלו מאת צ'ייקובסקי הגדול וגם לאופרה מאת רימסקי קורסקוב. לא ידעתי את זה אלא רק לאחר שקראתי את הספר והייתי מוכרחה לחטט ולנבור ולמצוא עוד מידע.
הספר הזה מתאים לקור הזה שיש עכשיו, בחוץ ובנשמה. כדאי לשבת מכורבלים בשמיכה, (אם יש לכם אח בבית, מה טוב...) עם איזה משקה חם ומפנק, ולחגוג עליו.
עוד כמה הוצאות ממקומות שונים בעולם בחרו להוציא את הספר הזה, והכריכות כל כך יפות... תראו:
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה